בתיק גירושין שיש בו עסק, חוות הדעת של מומחה בית המשפט היא לעיתים קרובות המסמך שקובע את התמונה הכלכלית של כל התיק: כמה שווה העסק, מה נמשך ממנו, מה נחשב נכס משותף ומה לא. עורך הדין לענייני משפחה מקבל אותה כמסמך גמור, לפעמים עשרות עמודים עם נספחים, ובפרק זמן קצר צריך להחליט מה לעשות איתה.

כאן נכנס רואה חשבון מטעם הצד. לא כדי לכתוב חוות דעת מתחרה, אלא כדי לקרוא את חוות הדעת שהוגשה מול הספרים, לאתר את הנקודות שבהן ההנחות לא מתיישבות עם מה שרשום בפועל, ולעזור לעורך הדין לנסח שאלות הבהרה שמחזיקות. העיקרון שמנחה אותנו בכל חוות דעת נכון גם כאן: חוות דעת מטרתה לתמוך, לא לקבוע. גם מומחה בית המשפט אינו השופט, וגם אנחנו לא.

למה בגירושין המומחה הוא של בית המשפט

בבתי המשפט לענייני משפחה הכלל הוא שבית המשפט ממנה, ככלל, מומחה מטעמו לשאלות של איזון משאבים ושווי, והגשת חוות דעת מטעם צד תלויה בהחלטת בית המשפט בתיק הספציפי. המשמעות המעשית היא שבמקום שתי חוות דעת שמתווכחות זו עם זו, יש בדרך כלל חוות דעת אחת, ולצדדים יש שני כלים: שאלות הבהרה בכתב למומחה, וחקירה שלו בדיון, ככל שבית המשפט מתיר אותה. עורך הדין הוא שבוחן את סדרי הדין החלים על התיק; תפקידנו הוא התוכן.

לשווי העסק ולהתחשבנות בין בני הזוג בית המשפט ממנה בדרך כלל רואה חשבון או כלכלן; לזכויות הפנסיוניות, אקטואר; ולעיתים שניהם באותו תיק. ההבחנה חשובה: חוות דעת חשבונאית וכלכלית עוסקת בעסק, בספרים, בשווי ובהתחשבנות בין בני הזוג. חוות דעת אקטוארית עוסקת בזכויות פנסיוניות וביטוחיות ובהיוון שלהן. המשרד עוסק בצד החשבונאי והכלכלי, ולשאלות אקטואריות מפנה לאקטואר.

מה יש בדרך כלל בחוות הדעת

חוות דעת לאיזון משאבים בתיק שיש בו עסק נוגעת בדרך כלל באותם ראשים, לפי מה שבית המשפט כלל במינוי:

בכל אחד מהראשים האלה המספר הסופי נגזר מכמה הנחות: איזה רווח נלקח, לאיזה מועד, אחרי אילו התאמות. ההנחות האלה כמעט אף פעם לא מופיעות בטבלת הסיכום, והן בדיוק מה שרואה חשבון מטעם הצד קורא.

חמש נקודות שרואה חשבון מטעם הצד בודק

1. על אילו מסמכים נשענה חוות הדעת

דוחות כספיים מבוקרים, דוחות לרשות המסים, כרטסות, דפי בנק, או הצהרות של אחד הצדדים. חוות דעת שנשענת על דוח שנתי משקפת סוף שנה, לא את מועד הקרע. חוות דעת שנשענת על נתונים שמסר צד אחד בלבד צריכה לומר זאת, ולהסביר מה נעשה כדי לאמת אותם.

2. מועד הקרע ומה נמדד בו

שווי העסק משתנה עם הזמן, ומשיכות אחרי מועד הקרע נספרות אחרת ממשיכות לפניו. הבדיקה: האם המועדים שבחוות הדעת הם אלה שבית המשפט קבע, ואם יש יותר ממועד אחד, למשל מצבת נכסים במועד הקרע ושווי במועד אחר, האם ההבחנה מוסברת ועקבית לאורך המסמך.

3. שיטת השווי והתאמות למצב בפועל

הערכת שווי של עסק קטן דורשת התאמות: שכר ראוי לבעלים במקום השכר שנרשם, הוצאות פרטיות שעברו דרך העסק, מזומן עודף או חוב שלא קשור לפעילות. בעלים שרשם לעצמו שכר נמוך כדי להשאיר רווח בחברה, או שכר גבוה שמאפס את הרווח: בשני המקרים הרווח שעליו נשען השווי אינו הרווח הכלכלי, וההתאמה היא שמכריעה. ההתאמות האלה משנות את התוצאה יותר מבחירת השיטה. השאלה היא אילו התאמות נעשו, אילו לא, ולמה.

4. ספירה כפולה בין שווי העסק לנכסי הקריירה

כשהעסק הוא בעצם האדם, חלק משווי העסק וחלק מנכסי הקריירה מודדים את אותו דבר: היכולת של אותו אדם להרוויח. חוות דעת שסופרת את שניהם במלואם עלולה לספור פעמיים. מרפאה של רופא, למשל, שמוערכת לפי רווחיה העתידיים, ולצדה נכס קריירה שמהוון על אותו כושר השתכרות. הבדיקה כאן היא של החפיפה בין שני הראשים ושל עקביות ההנחות ביניהם, לא של חישוב ההיוון עצמו, שהוא עניין לאקטואר.

5. עקביות פנימית

שער היוון אחד לאורך כל המסמך, הגדרת רווח אחת, אותה התייחסות לחובות בכל הראשים. חוות דעת שמשתמשת בהגדרה אחת לשווי ובהגדרה אחרת למשיכות נחלשת גם אם כל חישוב בפני עצמו נכון.

איך מנסחים שאלות הבהרה שמחזיקות

שאלת הבהרה טובה אינה טיעון. היא שאלה ממוקדת, שמפנה לעמוד ולנספח, ושאפשר לענות עליה. הניסיון מלמד שהמומחה, ובית המשפט אחריו, מתייחסים ברצינות לשאלות מהסוג הזה ופחות לשאלות שמנסות לנהל את הוויכוח כולו בכתב.

המומחה עונה בכתב, ותשובותיו הופכות לחלק מחוות הדעת. לכן עדיף לשאול מעט ולדייק: שאלה שהתשובה עליה משנה מספר בטבלת האיזון שווה יותר מעשר שאלות שמביעות אי הסכמה.

טיפ לעורך הדין: כשמוסרים לנו חוות דעת לניתוח, מועיל לצרף יחד איתה את ההחלטה שמינתה את המומחה ואת השאלות שהופנו אליו. חלק ניכר מהביקורת על חוות דעת הוא שהמומחה ענה על שאלה אחרת מזו שנשאל.

מתי להכניס את רואה החשבון לתיק

מוקדם. הזמן הטוב ביותר הוא לפני שהמסמכים נמסרים למומחה בית המשפט. בשלב הזה אפשר לוודא שהמומחה מקבל תמונה מלאה, להצביע על מה שחסר, ולעזור לעורך הדין לנסח את השאלות שהוא יציע לבית המשפט להפנות למומחה בהחלטת המינוי. שאלה שנוסחה נכון בהתחלה חוסכת שאלות הבהרה בסוף.

אם חוות הדעת כבר הוגשה, הזמן הנכון הוא מיד עם קבלתה. שאלות הבהרה מוגשות בדרך כלל בתוך פרק זמן שבית המשפט קובע, והניתוח מול הספרים לוקח זמן.

מה לא עושים: לא מבקשים מרואה החשבון "להוכיח" שהעסק שווה פחות או יותר. מבקשים ממנו לבדוק אם חוות הדעת מתיישבת עם הספרים. התוצאה של בדיקה כזו היא לפעמים שחוות הדעת תקינה, וגם זה מידע שעורך הדין צריך לפני הדיון.

מה נמסר לרואה החשבון

רואה החשבון אומר מראש מה לא ניתן לבדוק בלי מסמך מסוים, והניתוח מציין את המגבלה. בתיקי גירושין זה קורה הרבה: הספרים אצל הצד השני, והמומחה קיבל מהם יותר ממה שיש בידי הצד. גם אז אפשר לבדוק את ההנחות ואת העקביות, ולשאול על הנתונים שלא נראו.

חוות דעת של מומחה בית המשפט על השולחן?

המשרד מנתח חוות דעת בתיקי גירושין, מכין שאלות הבהרה ומלווה עורכי דין לענייני משפחה, כולל הכנה לחקירת המומחה כשבית המשפט מתיר אותה.

שאלות נפוצות

האם אפשר להגיש חוות דעת של רואה חשבון מטעם הצד בתיק גירושין?
בבתי המשפט לענייני משפחה הכלל הוא שבית המשפט ממנה, ככלל, מומחה מטעמו, והגשת חוות דעת מטעם צד תלויה בהחלטת בית המשפט בתיק הספציפי. בפועל, עיקר התרומה של רואה חשבון מטעם הצד היא ניתוח חוות הדעת של מומחה בית המשפט, הכנת שאלות ההבהרה והכנת החומר לחקירה. עורך הדין הוא שיבחן את סדרי הדין החלים על התיק.
מה ההבדל בין חוות דעת חשבונאית לחוות דעת אקטוארית בגירושין?
חוות דעת חשבונאית וכלכלית עוסקת בעסק, בחברה, בספרים, בשווי ובהתחשבנות בין בני הזוג. חוות דעת אקטוארית עוסקת בזכויות פנסיוניות וביטוחיות ובהיוון שלהן. לעיתים שתיהן נדרשות באותו תיק. המשרד עוסק בצד החשבונאי והכלכלי, ולשאלות אקטואריות מפנה לאקטואר.
מתי כדאי להכניס רואה חשבון מטעם הצד לתיק גירושין?
מוקדם ככל האפשר, ורצוי לפני שהמסמכים נמסרים למומחה בית המשפט. בשלב הזה אפשר לוודא שהמומחה מקבל תמונה מלאה ולהצביע על מה שחסר. אם חוות הדעת כבר הוגשה, הזמן הנכון הוא מיד עם קבלתה, כי שאלות הבהרה מוגשות בדרך כלל בתוך פרק זמן שבית המשפט קובע.
מה צריך למסור לרואה החשבון כדי שינתח את חוות הדעת?
את חוות הדעת עצמה על נספחיה, את הדוחות הכספיים והכרטסות של העסק לשנים שנבדקו, את ההחלטה שמינתה את המומחה ואת השאלות שהופנו אליו, ואת מה שכבר הוגש לתיק בעניין הרכוש. רואה החשבון אומר מראש מה לא ניתן לבדוק בלי מסמך מסוים.
גילוי נאות: המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. החוק, התקנות והפסיקה משתנים מעת לעת. לבירור מצבכם הספציפי, פנו לרואה חשבון מוסמך.