אחת התפיסות הנפוצות היא שבוררות צריכה לעבור דרך בית המשפט כדי שיהיה לה תוקף. זה לא נכון. התוקף של הבוררות בא מהסכמת הצדדים, והיא לבדה מספיקה. הנה איך זה עובד בפועל.
הסמכות באה מההסכם
בורר מקבל את סמכותו מהסכם בכתב בין הצדדים. יש לכך שתי צורות: סעיף בוררות בתוך חוזה, שנחתם לפני שבכלל היה סכסוך וחל על מחלוקות עתידיות, או הסכם בוררות נפרד, שנחתם אחרי שהסכסוך כבר פרץ.
שתי הצורות שוות בתוקפן. הסכם בכתב אינו חייב להיות מסמך חגיגי, והוא יכול להיות גם סעיף אחד בתוך חוזה ארוך.
מי בוחר את הבורר
הדרך הפשוטה והנפוצה ביותר היא שהצדדים בוחרים יחד. הם מסכימים ביניהם על אדם מסוים, מסמיכים אותו בהסכם, וההליך מתחיל. זה יכול לקרות בחוזה מראש, וזה יכול לקרות גם אחרי שהסכסוך פרץ, כששני הצדדים מגיעים למסקנה שהם מעדיפים הכרעה מקצועית מהירה על פני שנים בבית המשפט.
הבחירה המשותפת היא גם הבסיס החזק ביותר להליך. כששני הצדדים בחרו באותו אדם, אף אחד מהם לא יכול לטעון אחר כך שההכרעה נכפתה עליו.
אפשר גם לקבוע שכל צד ימנה בורר מטעמו, ושני הבוררים ימנו ביניהם שלישי שיכריע.
ויש הסכמים שקובעים מראש שגוף שלישי, כמו נשיא לשכת רואי החשבון או ראש לשכת עורכי הדין, ימליץ או ימנה. זה נפוץ בהסכמי שותפות ובהסכמי בעלי מניות, כשבשלב החתימה עדיין לא ידוע מה יהיה אופי המחלוקת.
מה קורה כשלא מינו בורר
אם הצדדים הסכימו על בוררות אך לא הצליחו למנות בורר, אחד מהם רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שימנה. זה המצב היחיד שבו בית המשפט נכנס לתמונה בשלב המינוי, וגם אז מעמדו של הבורר שמונה זהה למעמד בורר שהצדדים בחרו בעצמם. המינוי לא מוסיף תוקף, הוא רק פותר תקיעות.
פסק הבוררות מחייב מרגע שניתן
בתום ההליך נותן הבורר פסק בוררות, והוא מחייב את הצדדים. לא צריך אישור של אף גורם כדי שיחייב.
אישור בית המשפט נדרש למטרה אחרת: אכיפה. אם צד אחד לא מקיים את הפסק, הצד השני מבקש מבית המשפט לאשר אותו, ומאותו רגע מעמדו כמו פסק דין של בית משפט, כולל אפשרות לפנות להוצאה לפועל.
מתי אפשר לבטל פסק בוררות
כמעט אף פעם, וזה היתרון המרכזי של ההליך. החוק מונה רשימה סגורה של עילות ביטול, ובהן למשל שלא היה הסכם בוררות תקף, או שהבורר הכריע בעניין שלא נמסר לו.
טעות של הבורר ביישום הדין, כשלעצמה, אינה עילה לביטול. יתרה מזו, גם כשמתקיימת אחת העילות, בית המשפט רשאי לדחות את בקשת הביטול אם ראה שלא נגרם עיוות דין.
הגישה הזו אינה מקרית. החוק נועד לצמצם ככל האפשר את התערבות בתי המשפט בפסקי בוררות, כדי שההליך יהיה מה שהצדדים ביקשו: סופי.
מי שבכל זאת רוצה אפשרות ערעור יכול לקבוע זאת מראש בהסכם.
השורה התחתונה
כדי להגיע לבוררות צריך דבר אחד: הסכמה בכתב. לא אישור, לא מינוי ולא הליך מקדים. זו הסיבה שבוררות היא הדרך המהירה ביותר לסיים סכסוך עסקי, וזו גם הסיבה שכל כך הרבה הסכמים כוללים סעיף בוררות מראש.